ההבדל בין פרפקציוניסט לאופטימליסט
במשך כל חיי הייתי פרפקציוניסט. רציתי שהכל יהיה מושלם, עד כדי ירידה לפרטים הכי קטנים. בין אם זה היה בעבודה, בבית או בחברה. הצבתי מטרות ריאליות, והגעתי. אבל מה קרה כשזה לא היה מושלם? התחושה היתה כאילו שמישהו תקע לי מסמרים בגלגלים, שעיכבו אותי בדרך ליעדים שלי. למעשה, זה היה הפרפקציוניזם השלילי שבי, שהוביל אותי מפעם לפעם לכישלונות וגרם לעוגמת נפש. הרי מבחינתי כישלון זו לא אופציה, אני חייב להצליח בכל מחיר, למרות החשש העמוק, הפחדים והחרדות העמוקים מהכישלון ולא משנה מה גודלו של הכישלון. רק לאחר שהעמקתי בנושא, נפל לי האסימון והבנתי, שפרפקציוניזים הוא תו התקן הרדוד ביותר בכדי להגיע לרמה מסוימת של ביצועים והישגים שיש להגיע אליהם, כדי שנעמוד בדרישות שלנו מעצמנו. שלא תפרשו אותי לא נכון, זה שאנחנו שואפים להיות מושלמים כדי להגיע להישגים בחיינו זה בסדר וזה מצוין. השאיפות הללו מדרבנות אותנו ומניעות אותנו להשקיע ולעבוד יותר קשה ולשפר את היכולות והמיומנויות האישיות שלנו בכל תחום. וכאן מגיע האבל הגדול, רוב בני האדם שמזוהים עם "הפרפקציוניזם" יש להם תכונות יעילות פחות, וזה מה שבסופו של דבר פוגע בביטחון העצמי שלהם בדרך להגשמה אישית. למה? כי קל יותר ליפול לתסכול וחוסר ביטחון כשאנחנו לא עומדים בציפיות שהגדרנו לעצמנו.
בתהליך האימון המנטאלי יש שלב בו המתאמן לומד לשחרר את מה שמעכב אותו. לאחרונה אימנתי ספורטאי צעיר, שבדיוק ענה על הפרפקציוניזים הלא בריא אליו התכוונתי. "היה לי אימון גרוע, על הפנים, אני שחקן אפור", הוא אמר לי והוסיף: "כאשר אני במשחק לא טוב שלי והקבוצה שלי מפסידה במשחק, זה מרגיש לי כמו סוף עולם". ואז שאלתי אותו שוב: איך מקדם אותך הסיפור הזה שאתה מספר לעצמך? "אני כל כך אפור, מה אני עושה בספורט בכלל?", הוא ענה. אם גם אתם כאלה, שחייבים להשיג את מבוקשכם היום, ויהי מה, כדאי שתשאלו את עצמכם, מתי בפעם האחרונה בדקתם, עד כמה זה בא לידי ביטוי בביצועים שלכם? מהם המאפיינים של פרפקציוניזם שאתם מזהים בעצמכם, ועד כמה הם מאפיינים את ההתנהגות שלכם בעת הביצוע?! ויש גם פרפקציוניזם חיובי – האופטימליסט! אותו ספורטאי צעיר שרוצה להגיע לרמה מאוד גבוהה ולייצר מספרים וכל הזמן להשתפר, צריך גם להפגין רמה גבוהה מאוד של אחריות, נאה דורש נאה מקיים. לא תמיד קל לנו לדרוש מעצמנו לעמוד בסטנדרטים כל כך גדולים, אך זה פרפקציוניזם בריא, שנחוץ להצלחה בכל תחום, בספורט, בעסקים, בחיים בכלל. וכדי להשתחרר מהפרפקציוניסט השלילי שבכם ולעבור למצב של אופטימליסט, אתם צריכים לשאול את עצמכם שאלה נוספת: מה אתם יודעים שתוכלו לבצע על הצד הטוב ביותר, בתוך מגבלות המציאות הפרטית שלכם. איך אני יודע? הייתי שם. המנטליסט איתן עזריה, אומר לשחקנים שהוא מאמן, כי השאיפה לשלמות באימונים היא מצוינת, אבל הציפיה להיות מושלם במשחק היא הרסנית לקריירה שלהם. וכאן המקום לציין, כי השאיפה לשלמות בתכנון היא מצוינת, אבל הציפיה להיות מושלם בביצוע היא הרסנית לקריירה שלכם. אם כבר הפנמתם שלשאיפה להיות מושלם יש חסרונות ויתרונות, עליכם ללמוד איך לחיות בחופשיות ללא האזיקים המנטלים של הפרפקציוניזם שבתוככם.