קואוצ'ינג, טרנד חולף? או כאן כדי להישאר?

לפני כ-5 שנים החלטתי שאני רוצה ללמוד, להעשיר את עצמי בידע, להתפתח ולהתקדם לעולם חדש יותר בתחום התקשורת. נכנסתי לגוגל וחיפשתי את המקום המתאים ביותר, בו אוכל לקבל את הכלים הנכונים על מנת לקחת את העולם הישן שלי בתחום התקשורת הכתובה, אל העולם החדש שרציתי לייצר לעצמי בתחום האינטרנט והדיגיטל. אבל רגע לפני שנרשמתי לקורס, אשתי רפאלה העלתה הצעה מעניינת, ואמרה לי: "זליג חכה רגע, אל תמהר להירשם. אני מציעה שתבדוק גם אפשרות להצטרף לקורס קואוצ'ינג". ואני, הרמתי גבה ושאלתי אותה מאיפה הביאה את היציאה הזו? "הרי כל חייך היית כזה. ייעצת לאחרים, סייעת, תמכת. מאז ומתמיד היית אוזן קשבת לאחרים, הכלת אותם", אמרה ברגישות.

האמת שהיא די הפתיעה אותי בחשיבה שלה. הרי אני איש תקשורת עם ניסיון וידע רב, אז למה לי לשנות עכשיו סטטוס, מקצוע, קריירה, במיוחד אחרי כל מה שהשגתי ב-30 שנות עשיה מופלאה. ובכל זאת, שמעתי בקולה ובדקתי את האפשרות הזו. חזרתי לגוגל, שם נחשפתי לראשונה לתכנים של המאמן המנטלי הבינלאומי, איתן עזריה, שהעביר את הקורסים שלו באוניברסיטה הפתוחה. התחלתי לחשוב על זה ברצינות, אך מייד צצו שאלות במוחי: מי אני שאאמן אחרים? האם אני ראוי להיות מאמן? מי אני שאוביל אחרים להישגים? האם הידע המקצועי שלי מספיק טוב כדי לצאת לדרך? מאיפה אצבור את הביטחון להחזיק תהליך אימון שבסופו חייו של אדם משתנים? בסופו של דבר, נשארתי באזור המוכר והבטוח שלי, באזור הנוחות, שם אני שוחה בחומר, שם הקשרים שיצרתי, שם זה המקום הטבעי שלי. ולכן, נרשמתי לקורס עולמות האינטרנט והדיגיטל וזנחתי את רעיון האימון. 

חלפה לה שנה, סיימתי את הלימודים, אך שום דבר לא השתנה. הסטטוס שלי כאדם שכל עולמו חרב עליו 3 שנים לפני כן, כתוצאה ממחלה קשה ומאבק יומיומי על חיי, ובתוך כך, קריסת השותפות ברשת עיתוני "כוכב" שהיתה בבעלותי, שהובילה לאובדן הפרנסה של משפחתי, גרמה לי לחשוב על שינוי מהותי בחיי. כך הגעתי בפעם השנייה לעולם המנטלי, היישר למחזור 9 של קורס מאמנים מנטליים בהשראתו של איתן עזריה, המאמן המנטלי של מועדון הכדורגל מכבי חיפה. הגעתי ונדלקתי. נסחפתי ונשאבתי לעולם מרתק ומתגמל. לאחר כחצי שנה סיימתי את הקורס בהצלחה ובד בבד הקמתי את הקליניקה הביתית שלי, בה אני מוביל תהליכים לשינוי אצל המתאמנים שלי מתחום הספורט, עסקים ומשפחה. הסיפוק, אדיר. 

וזה לא נעצר שם. במחזור 10 של קורס מאמנים מנטליים, נבחרתי להיות מנטור לסטודנטים החדשים. הפעם החוויה היתה שונה והעשרתי את עצמי בידע רב כמלווה סטודנטים להצלחות בפרקטיקום שלהם. מה שהקסים אותי במיוחד, היה האופן בו הועבר הקורס בזום, לצד השדרוגים והמודלים שנוספו לתהליך, שהוסיפו לחוויית הלמידה שלי, דבר שהעצים אותי וסייע לי בהתפתחותי האישית בתחום. 

ולמה אני מספר לכם על כך? כי ממש אתמול המשכתי את המסע המופלא הזה בעולם המנטלי, כמנטור (קורס שני ברציפות) עם ניסיון וידע רב יותר, במחזור 11 בבית הספר למאמנים של איתן עזריה, בו אנחנו מעבירים את התוכנית החדשנית והמרתקת ביותר בעולם האימון, להכשרת המאמנים המנטליים החדשים של ישראל. 

והדבר הכי מתגמל מבחינתי הוא, שאני נחשף שוב ושוב לתכנים נוספים ובכל פעם הרמה עולה. בתכל'ס, התכנים והמודלים החדשניים מאפשרים לי להרחיב את ארגז הכלים שלי, ונחשו מי הולך ליהנות מכל הטוב הזה? ברור, המתאמנים שלי אותם אני מלווה להישגים וביצועי טופ. 

ובכל זאת, נשאלת השאלה: האם מדובר בטרנד חולף? או שהוא כאן כדי להישאר? לתפיסתי, די ברור שעולם העבודה המסורתי השתנה, זאת עובדה. מתוך 702 המקצועות שייעלמו מהעולם, לא רק שאימון הוא לא אחד מהם, אלא הוא הולך להתחזק ולהיות מבוקש מאי פעם. יתרה מכך, אימון מנטלי הוא חוד החנית של עולם הקואצ'ינג ומקור המחקר להשגת מטרות בתנאי לחץ, אז את מי האנושות תצטרך יותר מכל? מוגש לכם כחומר למחשבה.