אם איזה הוויה בחרת להתנהל
המשפט האלמותי "כוכבים יש רק בשמים" נכון באופן ויזואלי ויש גם כאלה שיאמרו שזו פרדיגמה, אך בחיים האמיתיים, ההיפך הוא הנכון. כל אחד מכם הביא את הניצוץ שלו ליקום, כוכבים מרגע לידתכם.
אמנם הכוכב הבא, כוכב נולד או כוכב רשת, אלה כותרות נוצצות, אבל בפועל, אנחנו הכוכבים במסע החיים שלנו וכל מה שאנחנו עושים מביא אותנו להישגים. אז איפה זה פוגש אותנו בחיי היום-יום? זה מתחיל עוד קודם באדם שאנחנו, בהוויה שלנו, בנוכחות שלנו כפי שהיא נתפסת ע"י הסובבים אותנו. הרי במערכות יחסים עם אחרים אנחנו ערים לאיך שאנשים תופסים אותנו, בדיוק כשם שאנחנו ערים למראה הפנים שלנו כאשר הם משתקפים במראה.
האם אנחנו רוצים שיראו אותנו ככוכבים? האם אנחנו רוצים שיראו אותנו כשקופים? ההחלטה היא שלנו, כוכבים מרגע לידתנו. אז איך מנהלים הוויה? בתודעה שלנו יש לנו שניות ספורות לנהל את ההוויה שלנו, לפני שהרגש או האוטומט משתלטים עליה. יש לנו 3 שניות לעצור ולשאול את עצמנו מי אנחנו רוצים להיות באינטראקציה? אחר כך כבר נצטרך להתאמץ לנהל את האירוע.
טכדי להמחיש איך ניתן להשתלט על הוויה אני חוזר לסוף השבוע האחרון בו נערך גמר טורניר הטניס ברומא, בו התחרו שני כוכבי העל בענף, רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ. זה היה עוד סשן אדיר בין הספרדי לסרבי, בו ניצח נדאל והוסיף לארון שלו גביע יוקרתי. מלבד הרמה הגבוהה שהספרדי הציג, הוא גם הפגין חוסן מנטלי, מוטיבציה, נחישות, לחימה והראה שיש לו ערך עצמי גבוה וזהות של ווינר בדרך לזכייה.
אז איך זה מתקשר להוויות? נניח שאנחנו לא מיומנים במשחק, אך נמצאים על אותו משטח חימר ברומא. לידינו עומד נובאק ג'וקוביץ וממולו רפאל נדאל. למרות שנובאק מגיש כדור שמתקרב במהירות שיא של כמאתיים קמ"ש, לספרדי יש זמן להסתכל, להתבונן, לתכנן, לראות את הכדור מגיע אליו ורק אז להגיב.
זה שכדור מגיע בשתי שניות ומישהו יכול לתכנן את המהלך ולהגיב אליו, זה פונקציה של תרגול. כלומר, אם לא פיתחנו מיומנות בלראות כדור, לא נוכל לנהל את המשחק. כך גם עם הוויה ובני אדם. מצד אחד, אם אנחנו לא מתרגלים את ההוויה, פעמים רבות כשמישהו פונה אלינו או מדבר איתנו, נדמה לנו שהסיטואציה דומה לכדור טניס שמגיע אלינו במהירות של כמאתיים קמ"ש והתגובה בהתאם. מצד שני, אנשים שמאומנים בהוויה יכולים לנהל כל אינטראקציה וכל תקשורת, ללא כל קשר למהירות שהיא תגיע אליהם. עם יד על הלב, במשך שנים רבות גם אני לא הצלחתי להגיב בזמן אמת כפי שרציתי.
כפועל יוצא מכך גם אני הגבתי על אוטומט, נסחפתי למחשבות שליליות, לכעסים, להתפרצויות, לתסכול ונתתי לסיטואציה לנהל אותי. אך ברגע בו אפשרתי לעצמי לבצע את המשימה שלקחתי על עצמי בכל יום ופיתחתי כל הוויה באמצעות אימון מנטלי יומיומי, הנעתי את עצמי לפעולה וחוויתי דברים שלא חשבתי שאני ראוי להם. בתכל'ס, הוכחתי לעצמי שהכל אפשרי אם רק ארצה, הרי אני כוכב מרגע לידתי ומגיע לי כל הטוב הזה.
הצבתי לעצמי מטרה, להבהיר את הביטוי של הוויה במציאות, כך שההוויה שלי תהיה בהתייחסות האישית שלי לדברים, או בהקשר האישי שלי לכל דבר, וזה עובד. גם אתם יכולים לבחור מי להיות בכל סיטואציה ומול כל אדם. אתם יכולים לבחור מי חשוב לכם להיות, ואיך זה יבוא לידי ביטוי. תשאלו את עצמכם: האם אנחנו רוצים שיראו אותנו ככוכבים ולא משנה מה עבר עלינו במהלך היום? מכאן, מה שקובע את איכות החיים שלכם הוא מי שאתם ולא בהכרח מה שאתה עושים, או מה שיש לכם.