אחד הרגעים הכי משמעותיים בעיני עם פתיחת טקס הענקת הצלחות למועדון הכדורגל מכבי חיפה, שזכה כמה דקות קודם לכן באליפות לאחר עשור, היה כאשר המצלמה התמקדה במאמן ברק בכר, בזמן שהצוות המקצועי שלו צעד אל הפודיום, כדי לקבל את הצלחת.
המאמן המעוטר הבין, כי הצוות המנטלי שלו הכולל את איתן עזריה ודני ענבר לא הופיע ברשימה, ולכן הכרוז לא קרא להם להגיע אל הפודיום. אבל בכר לא נותר אדיש ודרש לקרוא בשמם, וכשזה לא קרה, הוא לקח לידיו את המיקרופון וקרא להם באופן אישי לעלות ולקבל את הצלחת. יום למחרת התראיין אצלי ברק בכר בתוכנית "פליימייקר - אהרונוביץ עושה משחק" אותה אני עורך ומגיש בפלטפורמת הדיגיטל של רדיו חיפה, ואמר: "הייתה אי הבנה, הם חלק בלתי נפרד מהצוות שלי ולא הבנתי למה הם לא הופיעו ברשימה. מגיע להם לא פחות מכל אחד אחר. אני מאוד מאמין בצד המנטלי, הבאתי איתי צוות מאוד חזק שעבד איתי והוכיח את עצמו. איתן כמאמן מנטלי, ודני שהוא יותר יועץ שלי אך גם הוא נכנס יותר לקטע המנטלי. יחד הם עובדים על המסרים, על סרטונים ושיחות אישיות. העבודה מאוד מפרה, כך זה גם לגבי כל הצוות".
איתן עזריה והרק בכר. צילום: עומרי שטיין, באדיבות אתר ONE
ולמה אני מעלה עניין זה, כי לאורך כל העונה היה מי שניסה לגמד את עבודתו של המאמן המנטלי במכבי חיפה בפרט ובעולם הספורט בכלל. אינספור מילים נשפכו בעיתונות הכתובה והאלקטרונית לצד שלל פטפוטים בכלי תקשורת שונים.
אנשים שהסתכלו על חצי הכוס הריקה ולא חסכו בביקורת. אחד מהם אף הפליא לזלזל בצוות המנטלי של הירוקים במאמר שפרסם בעיתון הארץ (29.01.21) לאחר משחק ההפסד 2:1 של מכבי חיפה למכבי תל אביב. לאור הכתיבה הסרקסטית, כל בר דעת יכול היה להבין, כי זה שהירוקים הפסידו למרות שהובילו במשחק, אומר הרבה על העבודה המנטלית של הצוות, וזאת בלשון המעטה. אז את מי הוא העלה על הגריל? נכון, את עזריה וענבר.
בשיא הציניות הוא כתב בטור שלו: "למי ששואל מדוע צריך שני מאמנים מנטליים ולא אחד, התשובה פשוטה. אם יועץ מנטלי אחד קורס נפשית, הוא תמיד יכול להיעזר ביועץ המנטלי האחר", וזה רק חלק קטן מהזלזול שהפגין כלפי הפן המנטלי והשקפת עולמו של עזריה, שמאמין כי צריך להוריד את העיניים מלוח התוצאות ולהתחייב ל-100% השקעה ולא ל-100% תוצאה. כלומר, לפתח ערך עצמי גבוה וזהות של ווינר בדרך לתוצאה הרצויה, במקרה שלנו, אליפות ירוקה לעונת 20/21 לאחר עשור.
את התשובה המוחצת קיבלנו כאמור ביום ראשון בלילה, מה שהוכיח כי הקונספט עובד. תגוגלו הפועל באר שבע ועירוני קריית שמונה ותראו שזה לא חד פעמי.
לאחרונה שואלים אותי איך יכול להיות שזה עדיין לא בא לידי ביטוי ברוב קבוצות הליגה, במיוחד לאור העובדה שבעולם תחרותי רווי כישלונות, אכזבות ותסכולים, לצד הרצון להצליח, תפקידו של המאמן המנטלי כחלק מצוות האימון הוא הכרחי.
מעניין יהיה לעקוב בתקופה הקרובה, אם המאזן הזה ישתנה בעקבות ההצלחה של הצוות המנטלי במכבי חיפה, מה שמחזיר אותי אל ברק בכר, שהראה כי הוא ניחן בחוסן מנטלי של אלוף. ברגעי משבר הוא היה הראשון לנתר חזרה ובמהירות לגודל מקורי וזה הוטמע בשחקנים שלו, שידעו תמיד לאחר משחק לא טוב או תוצאה לא טובה מבחינתם, לחזור לתפקד בעוררות מיטבית ובביצועי שיא.
לתפיסתי, היכולת של ברק בכר לחוות את העתיד בזמן הווה, מאפשרת לו לחשוב כמו אלוף לפני שהוא אלוף. זה סחף את הירוקים לסטנדרטים חדשים של התנהלות, לשינוי דפוסים ופרדיגמות שהיו מנת חלקו של המועדון בעשור האחרון, בדרך ללא תלות בתוצאות לעבר תמונת הניצחון, היישר אל הנפת הצלחת.